תנ"ך על הפרק - ישעיה כו - אבן עזרא

תנ"ך על הפרק

ישעיה כו

360 / 929
היום

הפרק

בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יוּשַׁ֥ר הַשִּׁיר־הַזֶּ֖ה בְּאֶ֣רֶץ יְהוּדָ֑ה עִ֣יר עָז־לָ֔נוּ יְשׁוּעָ֥ה יָשִׁ֖ית חוֹמ֥וֹת וָחֵֽל׃פִּתְח֖וּ שְׁעָרִ֑ים וְיָבֹ֥א גוֹי־צַדִּ֖יק שֹׁמֵ֥ר אֱמֻנִֽים׃יֵ֣צֶר סָמ֔וּךְ תִּצֹּ֖ר שָׁל֣וֹם ׀ שָׁל֑וֹם כִּ֥י בְךָ֖ בָּטֽוּחַ׃בִּטְח֥וּ בַֽיהוָ֖ה עֲדֵי־עַ֑ד כִּ֚י בְּיָ֣הּ יְהוָ֔ה צ֖וּר עוֹלָמִֽים׃כִּ֤י הֵשַׁח֙ יֹשְׁבֵ֣י מָר֔וֹם קִרְיָ֖ה נִשְׂגָּבָ֑ה יַשְׁפִּילֶ֤נָּה יַשְׁפִּילָהּ֙ עַד־אֶ֔רֶץ יַגִּיעֶ֖נָּה עַד־עָפָֽר׃תִּרְמְסֶ֖נָּה רָ֑גֶל רַגְלֵ֥י עָנִ֖י פַּעֲמֵ֥י דַלִּֽים׃אֹ֥רַח לַצַּדִּ֖יק מֵֽישָׁרִ֑ים יָשָׁ֕ר מַעְגַּ֥ל צַדִּ֖יק תְּפַלֵּֽס׃אַ֣ף אֹ֧רַח מִשְׁפָּטֶ֛יךָ יְהוָ֖ה קִוִּינ֑וּךָ לְשִׁמְךָ֥ וּֽלְזִכְרְךָ֖ תַּאֲוַת־נָֽפֶשׁ׃נַפְשִׁ֤י אִוִּיתִ֙יךָ֙ בַּלַּ֔יְלָה אַף־רוּחִ֥י בְקִרְבִּ֖י אֲשַֽׁחֲרֶ֑ךָּ כִּ֞י כַּאֲשֶׁ֤ר מִשְׁפָּטֶ֙יךָ֙ לָאָ֔רֶץ צֶ֥דֶק לָמְד֖וּ יֹשְׁבֵ֥י תֵבֵֽל׃יֻחַ֤ן רָשָׁע֙ בַּל־לָמַ֣ד צֶ֔דֶק בְּאֶ֥רֶץ נְכֹח֖וֹת יְעַוֵּ֑ל וּבַל־יִרְאֶ֖ה גֵּא֥וּת יְהוָֽה׃יְהוָ֛ה רָ֥מָה יָדְךָ֖ בַּל־יֶחֱזָי֑וּן יֶחֱז֤וּ וְיֵבֹ֙שׁוּ֙ קִנְאַת־עָ֔ם אַף־אֵ֖שׁ צָרֶ֥יךָ תֹאכְלֵֽם׃יְהוָ֕ה תִּשְׁפֹּ֥ת שָׁל֖וֹם לָ֑נוּ כִּ֛י גַּ֥ם כָּֽל־מַעֲשֵׂ֖ינוּ פָּעַ֥לְתָּ לָּֽנוּ׃יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ בְּעָל֥וּנוּ אֲדֹנִ֖ים זֽוּלָתֶ֑ךָ לְבַד־בְּךָ֖ נַזְכִּ֥יר שְׁמֶֽךָ׃מֵתִים֙ בַּל־יִחְי֔וּ רְפָאִ֖ים בַּל־יָקֻ֑מוּ לָכֵ֤ן פָּקַ֙דְתָּ֙ וַתַּשְׁמִידֵ֔ם וַתְּאַבֵּ֥ד כָּל־זֵ֖כֶר לָֽמוֹ׃יָסַ֤פְתָּ לַגּוֹי֙ יְהוָ֔ה יָסַ֥פְתָּ לַגּ֖וֹי נִכְבָּ֑דְתָּ רִחַ֖קְתָּ כָּל־קַצְוֵי־אָֽרֶץ׃יְהוָ֖ה בַּצַּ֣ר פְּקָד֑וּךָ צָק֣וּן לַ֔חַשׁ מוּסָרְךָ֖ לָֽמוֹ׃כְּמ֤וֹ הָרָה֙ תַּקְרִ֣יב לָלֶ֔דֶת תָּחִ֥יל תִּזְעַ֖ק בַּחֲבָלֶ֑יהָ כֵּ֛ן הָיִ֥ינוּ מִפָּנֶ֖יךָ יְהוָֽה׃הָרִ֣ינוּ חַ֔לְנוּ כְּמ֖וֹ יָלַ֣דְנוּ ר֑וּחַ יְשׁוּעֹת֙ בַּל־נַ֣עֲשֶׂה אֶ֔רֶץ וּבַֽל־יִפְּל֖וּ יֹשְׁבֵ֥י תֵבֵֽל׃יִֽחְי֣וּ מֵתֶ֔יךָ נְבֵלָתִ֖י יְקוּמ֑וּן הָקִ֨יצוּ וְרַנְּנ֜וּ שֹׁכְנֵ֣י עָפָ֗ר כִּ֣י טַ֤ל אוֹרֹת֙ טַלֶּ֔ךָ וָאָ֖רֶץ רְפָאִ֥ים תַּפִּֽיל׃לֵ֤ךְ עַמִּי֙ בֹּ֣א בַחֲדָרֶ֔יךָ וּֽסְגֹ֥רדלתיךדְּלָתְךָ֖בַּעֲדֶ֑ךָ חֲבִ֥י כִמְעַט־רֶ֖גַע עַד־יעבור־יַעֲבָר־זָֽעַם׃כִּֽי־הִנֵּ֤ה יְהוָה֙ יֹצֵ֣א מִמְּקוֹמ֔וֹ לִפְקֹ֛ד עֲוֺ֥ן יֹֽשֵׁב־הָאָ֖רֶץ עָלָ֑יו וְגִלְּתָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ אֶת־דָּמֶ֔יהָ וְלֹֽא־תְכַסֶּ֥ה ע֖וֹד עַל־הֲרוּגֶֽיהָ׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
ביום. עיר עז לנו, זאת ירושלם שהיא עוז לנו:השם ישית החומות וחיל החומה:פתחו וגו'. אין ראוי לפתוח שערי זאת המדינה שיבוא בה וידור בה כי אם צדיקים כישראל:יצר וגו'. מי שיצרו סמוך עליך, אתה השם תצרנו בשלום, ויש אומרים שיתכן להיות מלת שלום זכר גם לשון נקבה:בטחו וגו'. על כן יאמרו אבות לבנים בטחו בשם:בי"ת 'ביה' משרת כמשפט:צור. חזוק לעולם כי יש בספרים שמרכיבים אל"ף בי"ת עם השם שהוא חצי השם במספר האותיות ובספר תהלות אפרש זה בפסוק סולו לרוכב בערבות (תהלים ס"ח ה'):כי השח. מפעלי הכפל כמו הקל ארצה זבולון (ישעיהו ח' כ"ג) והטעם על מדינות הגוים:ישפילנה ישפילה. כמו עזי ומעזי (ירמיהו ט"ז י"ט) והטעם תמיד:תרמסנה וגו'. כל כך ישפילנה עד שתרמסנה רגל ולא רגל שר כי אם רגלי עני:פעמי. כמי רגלי, כי שלש פעמים כמו רגלים (שמות כ"ד י"ד וי"ד):ארח וגו'. ולמה זה בעבור שאין ארח לצדיק רק אורח מישרים:ישר. ואתה השם, ישר מעגל צדיק:תפלס, כמו תשקול:אף וגו'. אלה דברי צדיקים שיקוו השם ל הראות משפטו בעולם כי הנפש מתאוה לשמך, ויחסר אות למ"ד כאילו אמר לאורח משפטיך:נפשי. רעיון נפשי, שאויתיך בלילה:אף רוחי בקרבי אשחרך. והנה יש לאדם נפש ורוח כאשר פירשתי בקהלת (קהלת ג' כ"א):כי כאשר. יראו משפטיך לארץ ילמדו צדק:יושבי תבל. שם מקום היישוב:יחן. מפעלי הכפל כמו על כמון יוסב (ישעיהו כ"ח כ"ד), והנה הטעם כי השם יחן על הרשע והוא לא ילמד צדק, והטעם שיאריך לו אולי ילמוד:בארץ נכוחות. במקום שיש שם יושר, יעשו עולה:נכוחות. מגזרת נכח כמו טובים ונכוחים (שמואל ב' ט"ו ג'), ולא ישים לב לראות גאות השם:יי וגו'. הטעם אחר שידך רמה והם לא יחזיון, יחזו שיקנאו לעמך, ויבושו, ותאכל האש צריך, ויש אומר יחזו קנאתך בכלם, והוא דבק בטעם 'אף אש צריך':יי. תשפות. תערוך, כמו שפות הסיר שפות (יחזקאל כ"ד ג'):כי וגו'. תמיד אתה עשית לנו מה שלא נדע אנחנו לעשותו:יי וגו'. כי גם אנחנו עבדנוך כאשר בעלונו, היו אדונינו, כמו כסף ישיב לבעליו (שמות כ"א ל"ד), ואעפ"כ היינו מזכירים שמך, וטעם לבד בך כי אתה עזרתנו, כאילו אמר אין עזר כי אם בך, על כן יש לנו להזכירך:מתים. ואלה האדונים שבעלונו הנם מתים:יספת וגו'. כל מה שיספת ליסר עמך פעם אחר פעם, הודו כבודך, ואם הרחקתם ממקומם:יי וגו'. בצרתם פקדוך:צקון לחש. הנו"ן נוסף כנו"ן אשר לא ידעון (דברים ח' ג'), והיא מלה זרה, והיתה ראויה להיותה יצקו, לכן באה חסרת פ"א הפעל כמו והיום רד מאד (שופטים י"ט י"א), והטעם כמו ולפני יי ישפך שיחו (תהלים ק"ב א'):והטעם [צ"ל וטעם] מוסרך, שהיו אומרים בלחש המוסר שהיית מייסר אותם:כמו הרה. פי' מוסרך:תקריב. עצמה ללדת:הרינו חלנו. רוח, וכן ילדנו, והטעם כי לא היה בנו כח להנצל, וזה הוא ישועות [בל נעשה], לא נוכל לעשות:ארץ. בארץ, חסר בית כמו כי ששת ימים (שמות כ' י"א):ובל יפלו. יש אומרים שהוא חסר אל"ף, אומרו [צ"ל כמו] ויפלו מאד בעיניהם (נחמי' ו' ט"ז), ואין ויפלו שם כי אם כמשמעו, כאשר אפרש, ולפי דעתי שלא נוכל שלא יפלו:יחיו וגו'. רק מתיך, הכף לנוכח השם, הם יחיו, ולפי דעת הכל שזה רמז לתחיית המתים, ויש אומרים שהוא הפך מתים בל יחיו, כי הנה אדונינו מתו ואנחנו שהיינו חשובים כמתים היינו חיים:נבלתי. היו"ד סימן הנביא כי הוא מישראל, וכן הוא, יחיו מתיך ומתי נבלתי יקומון, כאילו קול ישמעו לאמר הקיצו:כי טל אורות, טל עם אורה, הוא טלך, והכ"ף לנוכח השם, ויש אומרים כי אורות צמחים כמו ללקט אורות (מלכים ב' ד' ל"ט), והם צמחים יסבו כנגד השמש והירח:וארץ. נפתח הוי"ו להורות על ה"א הדעת הנעדר, והארץ תפיל הרפאים ממנה כנפל אשת, ויש אומרים אתה לבדך החיית מתיך, כי תולדת הארץ להפיל המתים בתוכה:לך עמי בא בחדריך. על דעת רבי משה הכהן שיסגרו בירושלם מפני סנחריב:חבי. יש אומרים כי בא כדרך בעלי הה"א באחרונה, כי ימצא עם לשון נקבה כמו וחטאת עמך (שמות ה' ט"ז), ורבי יהודה המדקדק נ"ע אמר כי חבי שם על משקל שבי (ישעיהו כ' ד'), והראשון הוא האמת:כי. יוצא ממקומו, הגזרות היוצאות מלפני השם:את דמיה. הם החללים הנקברים בקרבה:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך